<h1>ספר דת הנקרא עץ חיים למהר"ח או"ז</h1>
<h2>דף לח.</h2>
אדם אשר הלוה מעות לאשת חבירו למזונותיה או לדבר אחר אין הבעל חייב לפורעו מאחר שלא הלוה (לא) [לה] בפני ב"ד כפרש"י וכן משמע בירושלמי וכן אמרינן [נדרים ל"ח ע"א] גבי המודר הנאה מחברו דזן אשתו ובניו אבל הלוה לה בב"ד אז חייב לשלם לו לפי שב"ד יורדים לנכסא כדי לפרנסה דקיימ"ל [כתובות ק"ז ע"ב] דפוסקי' מזונות אעפ"י שאין הבעל עמה א"כ מאחר שהלוה לה בב"ד חייב לשלם אבל שלא בב"ד פטור כדאמרינן [שם] הניח מעותיו על קרן הצבי ורש"י פירש דוקא כשפרנסה בביתו אבל הלוה מעות כדרך הלואה ופרנסה עצמה חייב לשלם.
